בנם של יפה וגדעון. נולד ביום ו' באדר ב' תשס"ג (10.3.2003) בחדרה. בן זקונים להוריו, הילד הצעיר במשפחה שבה שלושה ילדים. אח לבר ושקד.

ירדן גדל בחדרה בשכונת בית אליעזר ולמד בבית הספר היסודי "קפלן". כבר אז בלטה אהבתו לטבע וחלק ניכר מזמנו הוא השקיע בטיפוח הגינה החקלאית. התחבב על המורה לחקלאות באופן מיוחד, קיבל ממנה אחריות על הגינה הגדולה ואף התנדב לפתוח השקיה בימי שבת בחלקה הגדולה. המורה סיפרה שהוא היחיד שסמכה עליו והפקידה בידיו את צרור המפתחות של החלקה, מה שאף ילד בבית הספר לא קיבל אף פעם.

בחטיבת הביניים למד ב"תיכון חדרה" בכיתת ספורט, שם באו לידי ביטוי כישרונותיו בתחום זה. היה בעל כושר מטורף, מהתלמידים האהובים והבולטים בכיתה.

בתיכון למד ב״רב תחומי למדעים ואמנויות חדרה״ של רשת "עמל" במגמת אלקטרוניקה וסיים את לימודיו בהצלחה יתרה. הוא נודע שם כתלמיד חייכן ואופטימי, והמחנכת שלו סיפרה שעזר לאחרים, ושאהב לשבת ליד החלון בכיתה כי היה חשוב לו לנשום את האוויר, הרוח והחופש. "כשהיה רעש בכיתה", הוסיפה, "אתה זה שהשתיק את החבר'ה בשנייה אחת. כל דבר שלקחת על עצמך עשית הכי מושלם שאפשר". ירדן תמיד שם לב לילדים החלשים בכיתה וכשהיה רואה שהם לבד תמיד צירף אותם לקבוצת החבר'ה שלו. בבית הספר הוקם לזכרו ספסל הנצחה, שמדגיש שאף אחד לא לבד. כן הוקמה פינת הנצחה גדולה בחדר המורים, ביוזמת תמי המחנכת שלו.

ירדן, שייט ברמ"ח אבריו, השקיע חלק ניכר מזמנו במועדון השיט בחדרה, בעקבות אחיו הגדולים. היה פעיל כחניך מגיל שתים-עשרה ובהמשך כמדריך לשיט בסנונית ומימש את אהבתו לים, לספורט הימי ולאתגרים. זה התבטא בין השאר בסירה ששיפץ עם חבריו ובה נהגו להפליג שעות רבות בים. גם שם ירדן היה בולט במנהיגותו, תמיד היה מלכד את החברה סביבו והמועדון הימי בחדרה היה מרכז החיים שלו. אחיו שקד היה המדריך הראשון שלו במועדון. הוא סיפר שכשחילק את החניכים לזוגות ירדן התנדב להיות בן זוג של מיה שהייתה לבד, מאז היו שניהם החברים הכי טובים.

לקראת גיוסו לצבא השקיע ירדן באימונים פיזיים ומנטליים קשים אצל מדריך הכושר הקרבי חיים אשכנזי בגבעת אולגה על מנת להגשים את חלומו להגיע ל"שייטת 13". התאמן כשנתיים והיה אחד החזקים הבולטים בקבוצה. הוא אכן עבר את המיונים לשייטת, יצא לגיבוש מפרך יחד עם חמש-מאות ושמונים חניכים נוספים שזה היה חלומם וסיים בין השמונה הראשונים, אך מאחר שמספר המקומות היה מוגבל קיבלו רק שלושה ליחידה והוא לא התקבל. במקום, הציעו לו להתגייס ליחידת "אגוז".

ביום 12.8.2021 התגייס לצה"ל. עשה מסלול מפרך של לוחם גרילה באגוז שבחטיבת הקומנדו ושירת כלוחם ביחידה. חבריו לצוות סיפרו שתמיד היה לו חיוך על הפנים, גם כשהיה במסעות קשה מאוד ומפרך ירדן תמיד אמר – "עכשיו לא רק טוב עכשיו מצוין", עם חיוך ענק, כך העניק לחבר'ה עידוד נפשי עצום והם סיימו את המשימה בהצלחה.

ירדן סומן על ידי מפקדו כבר בתחילת המסלול כאחד שמיועד לקצונה והיה מקבל תמיד משימות שדורשות המון אחריות ממפקדיו, שידעו שיקבלו את הביצוע הכי טוב.

לאחר שסיים את הכשרתו שימש כמפקד כיתה (מ"כ) של טירונים. נודע כמפקד עם דרישות גבוהות במיוחד מחייליו, עם זאת תמיד הייתה לו אוזן קשבת לבעיות אישיות שלהם. במסגרת זו השתתף במבצע "בית וגן" בג'נין ביולי 2023, למשפחה סיפר שהלחימה שם מורכבת אבל הדגיש שהם עושים עבודה מצוינת.

מאחר ששאף להשפיע ולתרום עוד יותר הוא יצא לקורס קציני חי"ר - ככה אביו חינך, אם עושים משהו עושים הכי טוב שאפשר ושואפים תמיד למצוינות.

בשבת כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ חדרו אלפי מחבלים – יבשתית, ימית ואווירית, והחלו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה ועל שדרות, אופקים ונתיבות, על מְבַלי מסיבות טבע סמוך לקיבוצים רעים ונירים, על בסיסי צה"ל ועל העוברים בדרכים באזור. המחבלים רצחו כשמונה-מאות אזרחים בבתיהם, במכוניותיהם, אחרי שביצעו בהם פשעים כבדים. חטפו לרצועת עזה מאות ישראלים והחריבו, בזזו והעלו באש בתים ורכוש. מאות חיילים, שוטרים, אנשי כוחות הביטחון וחברי כיתות הכוננות המקומיות נפלו בקרב. בבוקר זה החלה מלחמה.

כשהחלה המלחמה היה ירדן בקורס קצינים. בעקבות הישגיו שם שובץ לתפקיד קשר המג"ד א' ונלחם לראשונה בדרום רצועת עזה כצוער בגדוד "גפן". באחת הפעולות הם הגיעו למבנה שנשרף וממנו נשמעו צרחות של ילדים, ירדן וחברו יובל רצו למבנה הבוער וחילצו ממנו אימא ושלושת ילדיה הקטנים.

אחרי שסיים בהצלחה רבה את קורס הקצינים בגדוד גפן בציון 96, אחד הגבוהים ביותר, הוחלט לשלוח אותו להשבחת גדודי חי"ר כדי להעלות בהם את האיכות ואת רמת הלוחמים. כמה מפקדי גדודים ביקשו לקבלו ואף רבו ביניהם, הוא הגיע לגדוד "שקד" בחטיבת גבעתי.

ירדן קיבל מחלקה של לוחמים ותיקים, עייפים מאוד מהלחימה, וקיבל חפיפה איתם בתוך הלחימה בעזה. הוא פעל במהירות, בין היתר נעזר בכמה טיפים במנהיגות שקיבל מאביו, ותוך שבועיים גיבש את הצוות שלו וכולם היו סביבו והבינו שיש מפקד חדש שאיתו רצים באש ובמים. לימים ירדן העביר להם הכשרות בלחימה שהביא מיחידת אגוז, כולל הכשרה מקיפה בלחימה בשטח בנוי, והגיע איתם לרמת לחימה מאוד גבוהה.

מתחילת ההכשרה בלט כמפקד מוכשר שידע גם להיות אב נאמן לכל חייליו ואמר להם – "מהיום אני גם האבא שלכם וגם האימא שלכם, כל בעיה שיש אני כאן בשבילכם", ודאג להם בכל פרט ופרט. בתום ההכשרה נבחרה המחלקה שלו למצטיינת, וצירפו אותם לצק"ח 401 - צוות קרב חטיבתי, שהוא חוד החנית של החטיבה והלחימה בעזה.

פקודו סיפר שזכה להילחם כתף אל כתף איתו, ולאורך כל התקופה הרגיש בטוח כשהוא לצידו. עוד סיפר שירדן ראה כל חייל. כשהיה צריך, פתח את ליבו, וכשהיה צריך גם ידע "לתת כאפה" ולדחוף קדימה. הוא הוסיף שירדן היווה את האיזון המושלם של יחסי פיקוד, חברות ואבהות. כשחייל שלו ידע להיות ממוקד וכאוב ונתן בנחישות ובקור רוח הוראות לפינוי מהיר מהשטח, אבל הקפיד שכל היחידה תמשיך ביחד, ושכל אחד ירים את חברו, והוא סחב את העול של כולם. "חודשים העברנו יחד בנמ"ר מזיעים, צפופים, צוחקים, מדברים על שטויות, ערכים וכל מה שבלב ומדי פעם גם דומעים מבפנים, אבל שלא יראו, כי אנחנו לוחמים", הוסיף פקודו. סמל המחלקה שלו סיפר שירדן לא ידע מה זה לנוח ומה זה להתפשר. כל דבר אצלו היה חייב להיות במקסימום מצוינות - האווירה, המקצועיות, החברות, האוכל.

ירדן היה חובב מושבע של קפה טורקי, שהיה עבורו הרבה יותר מקפה, ועל כך סיפר חברו לצוות: "תמיד היינו שותים קפה בכמות שאפילו לחיילים מרגישה לא תקינה קצת כי מבחינתנו, זה היה טקס. הזמן לשבת, להירגע, לצחוק, לדבר ולשתף... הקפה שהכין העלים את האווירה השחורה והפחד והחזיר לכולם את החיוך לפנים".

ירדן נלחם עם חייליו בגבורה במשך כעשרה חודשים רצופים וביחד חוללו הישגים מרשימים במקומות שבהם נלחמו.

חבריו ללחימה סיפרו על צניעותו ועל כך ששמר את הצלחותיו לעצמו. הוא אף פעם לא סיפר בכמה מבצעים השתתף וכמה אנשים הציל אלא האמין במשפט - ״תעשה את העבודה בשקט והתוצאות יעשו את הרעש״.

גם בתקופה זו באה לידי ביטוי האופטימיות שלו. הוא נהג לומר "תמצא את הטוב" וכאשר נאמר לו "יהיה טוב", היה משיב: "עכשיו מצוין".

ב-17.9.2024 יצא עם לוחמיו לפעילות מבצעית בשכונת תל סולטאן שבמרחב רפיח. באחד המבנים שנכנסו אליו, מיד לאחר שירדן פיזר את חייליו שיאבטחו את המבנה אירע פיצוץ מטען והוא נפצע באופן אנוש.

ירדן פונה לבית חולים תוך שלושים ושמונה דקות מרגע האירוע. אחרי עשרה ימים באסותא באשדוד הועבר לשיבא בתל השומר, מצבו לא השתפר ואחרי חודש הועבר לתא לחץ בבית חולים אסף הרופא. אך ב-1 בנובמבר 2024 קרסו מערכות גופו של ירדן וליבו נדם, כשהוא מוקף במשפחתו ובחבריו.

סגן ירדן זכאי נפל בקרב ביום ל' בתשרי תשפ"ה (1.11.2024). בן עשרים ואחת בנופלו. הוא הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי בחדרה. הותיר אחריו הורים ושני אחים.

לאחר נפילתו הועלה לדרגת סרן.

ספד לו אביו: "בן יקר שלי, אני אוהב אותך מאוד... כשאבא קובר את הבן שלו זה קשה מאוד, ומצד שני יש פה גאווה גדולה. הוא היה ילד שכולו גאווה. כל מה שנגע בו הצליח... אני גאה להיות אבא של מפקד כזה".

ירדן מונצח במגוון דרכים, בהן:

משפחתו וחבריו הקימו לזכרו אתר אינטרנט ובו סיפור חייו, כתבות שעוסקות בו ופלייליסט של שירים שאהב. https://www.yarden-defence.co.il/

ירדן מונצח באינסטגרם ובאתרים "ממוריז +" ו"למלא את החלל".

אביו של ירדן, מדריך לחימה, הקים לזכרו קבוצה לאימוני ירי ולחימה בהדרכתו אשר נקראת - ירדן דיפנס פורס.

במועדון הימי בחדרה התקיימה במאי 2025 פעילות לזכר ירדן בשיתוף חטיבת גבעתי, כן הוחלט לקיים משט תחרותי להנצחתו.

ירדן מונצח במצודת יואב - בית חטיבת גבעתי בצומת גבעתי בדרום.